שבוע 30 להריון: השבוע שבו מתחילים לארגן

נתוני שבוע 30 במבט אחד

מח העצם נכנס לתפקיד

מח העצם לוקח על עצמו השבוע את ייצור תאי הדם האדומים. עד עכשיו העבודה הזו התחלקה בין הכבד, הטחול ומח העצם, ומעכשיו זו המערכת שתלווה אותו כל החיים. זה שלב שקט מבחינת תחושה ומשמעותי מבחינת בשלות.

הלנוגו, אותו שיער דק ורך שכיסה את הגוף ושמר על החום לפני שהתפתחה שכבת השומן, מתחיל לנשור. חלק ממנו נבלע בנוזל השפיר וייצא בצואה הראשונה אחרי הלידה. יש תינוקות שנולדים עם שאריות שלו על הכתפיים ועל הגב, וזה נעלם מעצמו תוך שבועות.

תנועות הנשימה נעשות סדירות יותר. הוא מכניס ומוציא נוזל שפיר בקצב, מפעיל את שרירי בית החזה ואת הסרעפת ובונה את הכוח שיידרש לנשימה הראשונה. לפעמים הקצב הזה הוא בדיוק מה שמורגש בבטן כשיהוקים.

הלילות מתקצרים והאגן מרגיש

השינה נעשית מקוטעת, וזו אינה תחושה סובייקטיבית. הרחם לוחץ על שלפוחית השתן ומקצר את הזמן בין יקיצה ליקיצה, קשה להסתובב במיטה, ויש נשים שמתעוררות מכאב באגן שלא הכירו קודם.

כאב באגן הקדמי, בדיוק מעל עצם הערווה, נפוץ עכשיו. הרצועות שמייצבות את המפרק התרככו והוא זז מעט יותר ממה שהוא רגיל. הכאב מתגבר במדרגות, בקימה מהמיטה ובלבישת מכנסיים בעמידה, וזו בדיוק הסיבה שכדאי להתלבש בישיבה.

בצקות בכפות הרגליים בסוף היום הן חלק מהתמונה, בעיקר בקיץ ואחרי עמידה ממושכת. מה שכן דורש תשומת לב הוא נפיחות שמופיעה בפתאומיות, במיוחד כזו שכוללת את הפנים או את הידיים.

מה שמפריע לישון בשבוע 30

רוב מה שמפריע בשבוע הזה קשור לשינה ולעומס על האגן. הרשימה מתארת את מה שמדווח הכי הרבה, ואף אישה לא חווה את כולו בבת אחת.

• קושי להירדם ויקיצות תכופות בלילה
• כאב באגן ובעצם הערווה בקימה ובמדרגות
• קוצר נשימה בשכיבה ובמאמץ קטן
• בצקות בכפות הרגליים ובקרסוליים
• צרבת שמחמירה בשעות הערב
• התכווצויות רחם קצרות שחולפות במנוחה

ארוחת ערב מוקדמת עושה הבדל

ארוחת ערב מוקדמת וקלה היא ההתערבות הפשוטה ביותר שמשפרת גם שינה וגם צרבת. שעתיים עד שלוש בין הארוחה האחרונה לשכיבה מספיקות לרוב, וגם מה שנאכל בהן משנה: פחות שומן ופחות טיגון, יותר פחמימה מורכבת וחלבון קל.

השתייה היא נושא לא פשוט עכשיו, כי כל כוס מתורגמת לעוד יציאה לשירותים בלילה. הפתרון שעובד הוא להעביר את רוב השתייה לשעות היום ולהוריד קצב בשעתיים האחרונות, בלי לשתות פחות בסך הכול. הפחתת שתייה דווקא מגבירה בצקות במקום להוריד אותן.

מלח לא צריך להוריד לגמרי, אבל שווה לשים לב למזון מעובד שהוא המקור העיקרי שלו. סיבים ממשיכים להיות חשובים בגלל עצירות שמחמירה בשלב הזה, ואפשר להשיג אותם מירקות, מפירות עם הקליפה, מקטניות ומדגנים מלאים.

כרית בין הברכיים ותרגילי אגן

התנוחה בשינה נעשית עניין מעשי. שכיבה על הצד השמאלי משפרת את זרימת הדם לרחם, וכרית בין הברכיים מיישרת את האגן ומורידה חלק ניכר מכאב הגב. יש נשים שמסתדרות עם כרית רגילה, ואחרות מעדיפות כרית הריון ארוכה שתומכת גם בבטן וגם בגב.

תרגילי אגן קצרים עוזרים יותר מאימון ארוך. הטיות אגן בשכיבה על הצד או בעמידה על ארבע, וכיווץ ושחרור של שרירי רצפת האגן כמה פעמים ביום, שומרים על התמיכה ומקלים על הלחץ.

הליכות קצרות ותכופות עדיפות על יציאה ארוכה אחת. אם הופיע כאב חד באגן שמקשה על ההליכה, כדאי להזכיר אותו בפגישה הקרובה, כי יש טיפול פיזיותרפי שמכוון בדיוק למצב הזה.

מה נבדק ומה כדאי לסדר

מבחינת בדיקות שגרתיות שבוע 30 אינו שבוע דרמטי. הביקורים במעקב נעשים תכופים יותר וכוללים לחץ דם, בדיקת שתן, מדידת גובה הרחם והאזנה לדופק. אצל חלק מהנשים ייקבע בשלב הזה גם אולטרסאונד להערכת גדילה.

החיסון נגד שעלת עדיין בטווח. ההמלצה היא בין שבוע 27 לשבוע 36, ומי שלא קיבלה אותו עד עכשיו יכולה לקבל אותו בפגישה הקרובה בלי לחכות.

זה גם שלב טוב לסדר את הצד הארגוני: הרשמה לבית החולים, בירור זכויות מול המעסיק והביטוח הלאומי, וקורס הכנה ללידה שכדאי לתפוס לו מקום מבעוד מועד, כי הקבוצות מתמלאות.

סימנים שמצדיקים שיחה עם הצוות עוד היום

רוב אי הנוחות של השבוע היא מכנית וחולפת. הרשימה שלמטה מתארת מצבים שבהם לא בודקים אם זה עובר לבד, אלא פונים לבדיקה מיד, גם אם ההרגשה הכללית טובה.

• דימום נרתיקי
• כאב בטן חזק או מתמשך
• חום גבוה
• כאב או צריבה במתן שתן
• הקאות שאינן מאפשרות לשתות
• ירידה ניכרת בתנועות העובר
• כאב ראש חזק שאינו חולף, טשטוש ראייה או הבזקי אור
• נפיחות פתאומית בפנים, בידיים או ברגליים
• ירידת מים
• צירים סדירים לפני שבוע 37

הרשימה אינה ממצה. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה מספקת להתקשר ולשאול, גם אם הוא לא מופיע כאן.