שבוע 35 להריון: בדיקת ה-GBS נכנסת לתמונה

נתוני שבוע 35 במבט אחד

עלייה מהירה במשקל ועור שמתנקה

האנרגיה עוברת עכשיו כמעט כולה לצבירת משקל. רוב התוספת היא שומן שנאגר מתחת לעור, וזה מה שייתן לתינוק את המראה המלא בלידה ואת היכולת לשמור על חום גוף בעצמו בשעות הראשונות שאחריה. הקצב הזה נמשך עד הלידה, ולכן גם השבועות האחרונים אינם המתנה סתמית אלא שלב שיש בו עבודה של ממש.

הלנוגו, אותה פלומה דקיקה שכיסתה את הגוף וסייעה להחזיק את שכבת השומן המגן על העור, נשר ברובו אל מי השפיר. חלק ממנו נבלע ויימצא אחר כך במקוניום, אותה יציאה ראשונה כהה וסמיכה. יש תינוקות שנולדים עם שאריות פלומה על הכתפיים ועל הגב, וזה נעלם מעצמו בשבועות הראשונים.

הכליות מפותחות עכשיו במלואן והן מייצרות שתן ברציפות. השתן הזה הוא רוב מי השפיר שסביבו, מערכת שממחזרת את עצמה שוב ושוב, וזו הסיבה שכמות מי השפיר היא אחד הדברים שנבדקים באולטרסאונד כשרוצים לדעת שהכל מתנהל כשורה.

השבוע שבו קשה למצוא תנוחה

השינה נעשית קטועה. הבטן מגבילה את התנוחות, השכיבה על הצד מכבידה על הכתף והירך, ובכל התהפכות צריך להתעורר קצת. כרית בין הברכיים, כרית נוספת שתומכת בבטן וקימה איטית בשני שלבים, קודם לצד ואז לישיבה, עושות הבדל אמיתי.

הלחץ באגן מתגבר, והתכווצויות האזהרה נעשות מורגשות יותר. הן עדיין לא סדירות, הן חולפות במנוחה ובשתייה, והן אינן פותחות את צוואר הרחם. מה שכן משתנה הוא שקשה יותר להתעלם מהן, ורבות מתחילות לשאול בכל אחת מהן אם זו כבר ההתחלה. ההבחנה המעשית פשוטה: צירי אזהרה אינם מתקצרים ואינם מתחזקים עם הזמן, וצירי לידה כן.

בצקות בכפות הרגליים ובקרסוליים ממשיכות ללוות את סוף היום. הצטברות הדרגתית שיורדת אחרי מנוחה בלילה היא התמונה השגרתית. נפיחות שמופיעה במהירות בפנים או בידיים היא סיפור אחר, והיא נבדקת ולא ממתינה.

מה מרגישים בשבוע 35

כמעט כל מה שברשימה נובע מחוסר מקום, מלחץ ומעייפות מצטברת. זה לא הופך את זה לנעים יותר, אבל זה כן אומר שרובו משתפר עם שינוי תנוחה ועם הפסקות קצרות שמפוזרות על היום ולא נדחסות לסופו.

• קושי להירדם ושינה שנקטעת כמה פעמים בלילה
• לחץ וכובד באגן, בעיקר בעמידה ממושכת
• התכווצויות אזהרה מורגשות יותר מבעבר
• בצקות בכפות הרגליים ובקרסוליים לקראת ערב
• צרבת שמחמירה בשכיבה ואחרי ארוחה גדולה
• מתן שתן תכוף וקימות בלילה

ארוחות קלות ומה שמונע עצירות

ארוחת ערב כבדה בשלב הזה כמעט תמיד נגמרת בצרבת ובשינה גרועה. עדיף להעביר את הארוחה המרכזית לשעות היום, ולהשאיר לערב משהו קטן וקל שמספיק לו שעה או שעתיים לפני השכיבה. הקיבה כבר לא מתרחבת, ולכן כמות קטנה שנאכלת לאט עוברת הרבה יותר בנוחות.

עצירות היא התלונה השנייה בתור, והיא תוצאה של שילוב: לחץ הרחם על המעי, האטה כללית בעיכול ותוספי ברזל. ירקות, פירות, קטניות, שיבולת שועל ולחם מלא הם הפתרון היעיל, והם עובדים רק כשיש מספיק מים לצידם. שזיפים מיובשים ואגסים נחשבים למה שעוזר הכי מהר, וכדאי לנסות אותם לפני שפונים לתכשירים.

שתייה מספקת מחזיקה כאן כמה דברים בבת אחת. היא מקלה על העצירות, היא מפחיתה בצקות במקום להחמיר אותן, ורבות מגלות שהתכווצויות האזהרה מתגברות דווקא בימים שבהם לא שתו מספיק או שהיה חם במיוחד.

חלבון וברזל נשארים במרכז לקראת הלידה, הברזל תמיד לפי בדיקת דם ולפי הנחיה. גם כללי הזהירות במזון עדיין בתוקף, וגבינה לא מפוסטרת או בשר שאינו מבושל היטב אינם שווים את הסיכון בשלב הזה.

כדור פיזיו וישיבה זקופה

כדור הפיזיו הוא הציוד השימושי ביותר עכשיו. ישיבה עליו עם סיבובי אגן איטיים מקלה על הגב התחתון, שומרת על האגן פתוח ומעודדת את הראש להתמקם נמוך יותר. גם כמה דקות בכל פעם עושות עבודה, ואפשר פשוט להחליף בו את הכיסא מול המחשב.

ישיבה זקופה שבה הברכיים נמוכות מהאגן עדיפה על שכיבה חצי יושבת ועמוקה על הספה, שהיא התנוחה הכי מפתה והכי פחות מועילה בשלב הזה. הליכות קצרות שמתפזרות על היום עדיפות על יציאה ארוכה אחת, ובימי חום עדיף להוציא אותן לשעות הבוקר או הערב.

בדיקת ה-GBS אינה מגבילה פעילות, מקלחת או יחסי מין. מה שכן מפסיקים בגללו הוא סחרחורת, כאב שאינו חולף, דימום, ירידת נוזל או צירים שנעשים סדירים, ובשבוע הזה בודקים אותם ולא מחכים לבוקר.

בדיקת ה-GBS, ולמה הטווחים אינם זהים

GBS הוא חיידק שנמצא באופן טבעי במעי ולעיתים גם בנרתיק אצל נשים בריאות לגמרי. נשאות אינה מחלה ואינה קשורה להיגיינה. הבדיקה היא מטוש קצר מהנרתיק ומפי הטבעת, והיא נמשכת שניות.

בנוגע לתזמון יש הבדל בין המקורות, וכדאי להכיר אותו מראש. הטווח המקובל בהנחיות הבינלאומיות הוא 35 עד 37, בעוד שמכבי מפרסמת טווח של 35 עד 38. שני המספרים מופיעים בפרסומים רשמיים, ולכן תאריך שנקבע לך אחרי שבוע 37 אינו בהכרח טעות. מה שכן מוסכם הוא שהבדיקה נעשית בשבועות האלה ולא מוקדם מכך, כי הנשאות משתנה לאורך ההריון ותוצאה ישנה מדי אינה משקפת את המצב בלידה.

התוצאה משנה את מה שקורה בחדר לידה ולא את מהלך ההריון. אם היא חיובית, הנוהג המקובל הוא אנטיביוטיקה לווריד בזמן הלידה. זה גם זמן טוב לסגור את חיסון השעלת, שניתן בין שבוע 27 לשבוע 36.

מתי פונים בלי לחכות לתור

ככל שמתקרבים לסוף, הסף לפנייה יורד ולא עולה. אף אחד בחדר לידה לא ישאל אותך למה הגעת, ובדיקה שמסתיימת בלי ממצא היא בדיוק התוצאה שרוצים.

• דימום נרתיקי
• כאב בטן חזק או מתמשך
• חום גבוה
• כאב או צריבה במתן שתן
• הקאות שאינן מאפשרות לשתות
• ירידה ניכרת בתנועות העובר
• כאב ראש חזק שאינו חולף, טשטוש ראייה או הבזקי אור
• נפיחות פתאומית בפנים, בידיים או ברגליים
• ירידת מים
• צירים סדירים לפני שבוע 37

הרשימה אינה ממצה. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה מספקת להתקשר ולשאול, גם אם הוא לא מופיע כאן.