שבוע 16 להריון: ריפרוף שקשה להסביר

נתוני שבוע 16 במבט אחד

העיניים מתחילות לנוע מתחת לעפעפיים

העיניים נעות עכשיו מתחת לעפעפיים הסגורים, בתנועות איטיות מצד לצד. העפעפיים עצמם עדיין מאוחים והם ייפתחו רק בהמשך ההריון, ולכן כל התנועה הזו קורית בחשכה מוחלטת. היא לא קשורה לראייה אלא לבניית המסלולים העצביים שיפעילו את שרירי העין בהמשך. מסלולים כאלה נבנים הרבה לפני שיש בהם שימוש אמיתי.

שרירי הפנים מגיעים לשליטה מלאה יותר. אפשר לראות בסריקה כיווץ מצח, פתיחת פה, ולפעמים משהו שנראה בדיוק כמו זעיפה. אין מאחורי זה שום רגש, זו התנסות שרירית טהורה, אבל היא זו שתאפשר אחר כך למצוץ, לבלוע ולבכות.

מערכת הדם פועלת במלואה. הלב מזרים דם דרך גוף שלם ודרך חבל הטבור אל השליה ובחזרה, וכלי הדם הזעירים מגיעים כמעט לכל מקום בעור. מפני שהעור עדיין דק ושקוף, אפשר לראות את הרשת הזו דרכו, וזו הסיבה שהעובר נראה בשלב הזה אדמדם. הצבע הזה ישתנה ככל שהעור יתעבה וייווצר מתחתיו שומן.

הריפרוף הראשון

התנועות הראשונות לא מרגישות כמו שרוב הנשים מצפות. אין בעיטה, אין דחיפה, ויש תחושה קצרה של משהו שמתגלגל או מבעבע בתוך הבטן התחתונה. היא נמשכת שנייה ונעלמת, ולכן רבות מבטלות אותה בפעם הראשונה ורק אחרי כמה ימים מבינות שזו לא הייתה מערכת העיכול.

מי שלא מרגישה כלום בשבוע הזה לא מאחרת. בהריון ראשון התחושה מגיעה לרוב מאוחר יותר, ושליה שממוקמת בדופן הקדמית של הרחם מרפדת את התנועות ומעכבת את הזיהוי שלהן בשבועות. שני המצבים תקינים לגמרי. מה שכן, מרגע שהתחושה מזוהה בפעם הראשונה היא הופכת מהר לחלק קבוע מהיום.

הבטן כבר ניכרת לעין, וזה משנה גם דברים מעשיים. השינה נוחה יותר על הצד, כרית בין הברכיים מורידה עומס מהאגן והגב התחתון, וישיבה ממושכת בלי תמיכה מורגשת מהר מבעבר. גם קימה מהמיטה נוחה יותר דרך הצד ולא ישר מהגב.

מה מופיע דווקא בשבוע הזה

רוב התסמינים עכשיו נובעים מגוף שגדל ומהורמונים שמאטים את מערכת העיכול. הם פחות דרמטיים מאלה של ההתחלה, אבל הם נוכחים לאורך כל היום. יש מי שחווה את כולם ויש מי שכמעט לא מרגישה שינוי, ושתי התמונות תקינות.

• תחושת ריפרוף או בעבוע קל בבטן
• כאבי גב תחתון אחרי ישיבה או עמידה ארוכה
• תיאבון שממשיך לעלות
• עצירות ותחושת כבדות בבטן
• שינויים בעור, כתמים כהים או פיגמנטציה
• חניכיים רגישות וגודש באף שנמשך
• עייפות קלה שחוזרת אחרי הצהריים

עצירות, סיבים ונוזלים

עצירות היא התלונה השכיחה של השבועות האלה, ויש לה שתי סיבות שפועלות יחד. פרוגסטרון מרפה את שרירי המעי ומאט את המעבר, והרחם שגדל לוחץ עליו מבחוץ. תוסף ברזל, שכמעט כל אישה נוטלת בשלב הזה, מחמיר את התמונה עוד יותר.

מה שבאמת עוזר זה שילוב ולא פתרון בודד. סיבים ממקורות שונים, ירקות, פירות עם הקליפה, קטניות ודגנים מלאים, יחד עם שתייה מרובה לאורך היום. סיבים בלי מספיק נוזלים מחמירים את הבעיה במקום לפתור אותה, וזו טעות נפוצה. הליכה יומית משלימה את השאר, כי תנועה מזיזה גם את המעי.

הברזל ממשיך להיות מרכזי, כי נפח הדם ממשיך לעלות והמאגרים נשחקים. אם התוסף גורם לעצירות קשה, זה נושא לשיחה עם הרופא/ה, כי לפעמים החלפת סוג התוסף או שינוי בשעת הנטילה פותרים את זה בלי לוותר על הברזל.

כללי הזהירות לא השתנו. בשר ודגים מבושלים היטב, גבינות מפוסטרות, שטיפת ירקות ופירות, והימנעות מאלכוהול. אם משהו במעקב התזונתי אינו ברור, זו שאלה טובה לפגישה הקרובה ולא לחיפוש ברשת.

הליכה, שחייה ותרגול נשימה

שלושת הדברים שמתאימים במיוחד עכשיו פשוטים ולא דורשים ציוד. הליכה יומית מזיזה את מערכת העיכול ומשפרת שינה, שחייה מורידה מהמפרקים ומהגב את רוב המשקל, ותרגול נשימה בונה מיומנות שתשמש אותך בלידה עצמה. מי שלא התאמנה עד עכשיו יכולה להתחיל מהליכה קצרה ולהאריך אותה בהדרגה.

הנשימה היא החלק שהכי קל לדלג עליו והכי משתלם. נשימה איטית לתוך הבטן, שמרחיבה את הצלעות התחתונות במקום להרים את הכתפיים, מפחיתה מתח ומלמדת שליטה בסרעפת. כמה דקות ביום מספיקות, ואפשר לתרגל בשכיבה על הצד או בישיבה.

הסייגים נשארים. שכיבה ממושכת על הגב פחות מומלצת מכאן ואילך, ענפים עם סיכון לנפילה או למכה בבטן נשארים בחוץ, וסחרחורת או קוצר נשימה חריג הם סימן לעצור ולא להמשיך.

שני חלונות שנפתחים השבוע

תבחין משולש, שנקרא גם בדיקת חלבון עוברי, מבוצע משבוע 16 ועד סוף שבוע 20 והוא כלול בסל הבריאות. זו בדיקת דם פשוטה שמודדת מספר סמנים ומחשבת מהם הערכת סיכון סטטיסטית, בעיקר למומים בתעלה העצבית ולתסמונות כרומוזומליות. התוצאה אינה אבחנה.

במקביל נפתחת האפשרות לבדיקת מי שפיר, שמבוצעת משבוע 16 ואילך לפי רמת סיכון או לפי בחירה. זו בדיקה פולשנית שנותנת תשובה גנטית ודאית, ולכן היא נשקלת מול הסיכון הכרוך בה. ההחלטה מתקבלת בייעוץ ולא לבד.

בין שבוע 16 לשבוע 18 נלקחות גם ספירת דם ותרבית שתן חוזרות, כחלק ממעקב ההריון השגרתי. הן נראות שגרתיות עד שמוצאים בהן משהו, ולכן לא כדאי לדחות אותן. התוצאות נשמרות בתיק ומשמשות בהמשך להשוואה.

מצבים שדורשים פנייה מיידית

רוב מה שקורה עכשיו הוא חלק מהתמונה הרגילה של השליש השני. הסימנים ברשימה הזו אינם, וכשאחד מהם מופיע פונים לצוות המטפל מיד. ספק הוא סיבה מספיקה להתקשר.

• דימום נרתיקי
• כאב בטן חזק או מתמשך
• חום גבוה
• כאב או צריבה במתן שתן
• הקאות שאינן מאפשרות לשתות

הרשימה אינה ממצה. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה מספקת להתקשר ולשאול, גם אם הוא לא מופיע כאן.