שבוע 22 להריון: מגע, פנים וסימני מתיחה

נתוני שבוע 22 במבט אחד

גבות, שפתיים ולבלב שנכנס לעבודה

חוש המגע הוא מהראשונים שמתפתחים, ובשבוע הזה הוא עובד מספיק טוב כדי שלחיצה עדינה על הבטן תזכה לתגובה. יש עוברים שנעים אל המקום הנלחץ ויש כאלה שמתרחקים ממנו, ואותו תינוק עצמו יכול להגיב אחרת בבוקר ובערב. התגובות עדיין רפלקסיביות ואין מאחוריהן כוונה, אבל הן סימן שהמערכת מחוברת ועובדת. הרבה נשים מגלות שהן ברורות יותר דווקא בשכיבה ובמנוחה.

הפנים מקבלות את הקווים הסופיים שלהן. השפתיים ברורות, הגבות מסתמנות מעל העיניים כשורה דקה, ושיער עדין מכסה את הראש. העיניים כבר במקומן, אך העפעפיים מכסות אותן וייפתחו רק בהמשך. גם האוזניים הגיעו למיקום הסופי, והראש עדיין גדול ביחס לגוף אבל הפער הולך ונסגר.

בפנים נכנס לעבודה הלבלב, שמתחיל לייצר הורמונים בעצמו. זו נקודת דרך ביכולת לווסת סוכר באופן עצמאי אחרי הלידה. גם מערכת העיכול מתאמנת בשקט, העובר בולע מי שפיר לאורך היום, הכליות מסננות אותם והכל חוזר החוצה. התנועות שאת מרגישה נעשות מגוונות, לא רק בעיטה נקודתית אלא גם גלגול שלם שמזיז את כל הבטן.

העור נמתח מהר יותר משהוא מספיק

סימני מתיחה מופיעים כשהעור נמתח בקצב מהיר מזה שבו הוא מסוגל לייצר סיבים חדשים. הם מתחילים לרוב בבטן התחתונה, בירכיים, בישבן ובחזה, ובהתחלה הם ורודים או סגלגלים. עם הזמן הם מבהירים ונעשים פחות בולטים, אבל הם אינם נעלמים לגמרי.

מי שמקבלת אותם לא עשתה שום דבר לא נכון. הנטייה קשורה בעיקר לגנטיקה, ומעבר לזה גם לקצב עליית המשקל ולכמות העור שנמתח. שמנים וקרמים שומרים על עור לח ומקלים על הגירוד, וזה לבדו שווה משהו, אך אין מוצר שמונע את הופעת הסימנים עצמם.

השדיים ממשיכים להתמלא, וייתכן שכבר יש הפרשה צהבהבה קלה מהפטמות. זו הקולוסטרום, החלב הראשון, והגוף פשוט מתאמן. גם השינה נעשית מסובכת יותר, האף נוטה להיסתם בגלל אספקת דם מוגברת לרירית, וזו הסיבה שנשים רבות מתחילות לנחור דווקא בהריון.

מה נשים מדווחות עליו בשבוע הזה

התמונה משתנה מאוד בין אישה לאישה, ואפשר לחוות חלק מהרשימה ולא להכיר את השאר. אף פריט כאן אינו מדד למהלך ההריון, וגם היעדר תסמינים אינו סימן לבעיה. מה שכן שווה לעשות זה לשים לב לתסמין שמופיע לראשונה ולא מרפה, או לשינוי חד בתחושה הכללית.

• סימני מתיחה ורודים בבטן, בחזה ובירכיים
• גירוד בעור שנמתח, בעיקר בשעות הערב
• אף סתום ונחירות שלא היו קודם
• צרבת שמחמירה בשכיבה ואחרי ארוחה גדולה
• התכווצות שרירים בשוקיים בשעות הלילה
• כאב עמום בצדי הבטן כשקמים מהר מדי

אוכל שעובד לטובת העור ונגד הצרבת

העור זקוק לשומנים כדי להישאר גמיש, ולכן שווה לוודא שיש בתפריט מקורות טובים: שמן זית, אבוקדו, טחינה, אגוזים ודגים שמנים מבושלים היטב. שתייה מספקת עושה עבודה דומה מבפנים, והיא גם מקלה על עצירות שמחמירה כמעט כל תסמין אחר בשלב הזה.

מול הצרבת, הכיוון היעיל הוא ארוחות קטנות ותכופות במקום שתיים גדולות, והפסקה של שעה או שעתיים בין הארוחה האחרונה לשכיבה. מאכלים חריפים, שומניים מאוד, עגבניות, שוקולד ומשקאות מוגזים מחמירים אצל רבות, אבל זה אישי מאוד ושווה לזהות מה מפריע דווקא לך.

הברזל ממשיך להיות הסיפור המרכזי של השליש הזה, כי נפח הדם עולה ואיתו הדרישה. בשר, קטניות, טחינה וירקות עלים ירוקים מנוצלים טוב יותר כשיש לצידם משהו חמצמץ. אם את נוטלת תוסף ברזל והוא גורם לעצירות, כדאי להעלות זאת בפגישה הבאה ולא להפסיק על דעת עצמך.

מה שלא כדאי לעשות זה לחתוך קלוריות כדי לבלום עלייה במשקל. השבועות האלה הם שלב גדילה מהיר, והגוף צריך חומרי בניין זמינים. קצב עלייה שנראה לך מהיר מדי הוא נושא טוב לשיחה בביקורת הקרובה, ולא סיבה להתחיל דיאטה על דעת עצמך.

מתיחות עדינות ונשימה שמשרתת אותך

הרצועות והמפרקים רכים יותר בהריון, ולכן מתיחה חזקה מדי יכולה להגיע רחוק מהרגיל בלי שתרגישי בזמן אמת. הכלל הפשוט הוא למתוח עד הנקודה הנעימה ולעצור שם, בלי קפיצות ובלי לחפש שיא חדש. מתיחה שמייצרת כאב חד אינה מתיחה מוצלחת אלא סימן לעצור.

תרגילי נשימה נשמעים כמו משהו שאפשר לדחות לקורס ההכנה ללידה, אבל הם עוזרים כבר עכשיו. נשימה איטית לתוך הבטן פותחת את הצלעות, מקלה על תחושת הלחץ מתחת לחזה ומורידה מתח בסוף יום. כמה דקות לפני השינה מספיקות.

יוגה להריון ושחייה נשארות ההימור הבטוח, שתיהן מחזקות בלי להעמיס על הגב ועל האגן. מה שכדאי להוריד זה תרגילים בשכיבה על הגב לאורך זמן, כי משקל הרחם לוחץ על כלי דם גדולים ועלול לגרום לסחרחורת.

סקירת המערכות המאוחרת והחלון שנסגר

הסקירה המאוחרת נעשית בטווח שבועות 19 עד 24, ואם עוד לא עשית אותה זה הזמן לתאם. היא בודקת את איברי העובר בפירוט, את מיקום השליה, את כמות מי השפיר ואת קצב הגדילה, ולרוב כוללת גם הערכת משקל שהיא משוערת ולא מדויקת.

ככל שמתקדמים לסוף הטווח התמונה נעשית פחות נוחה. העובר גדול יותר, יש פחות מקום, ומנח לא מוצלח יכול להסתיר אזור שלם ולחייב זימון חוזר. לכן עדיף מועד מוקדם בתוך החלון על פני מועד בקצה שלו.

אין צורך בצום לפני הסקירה, וטוב דווקא לאכול משהו לפניה כי עובר ער נבדק בקלות רבה יותר. כדאי להביא את תוצאות הסקירה המוקדמת ואת תיק המעקב, כי ההשוואה בין השתיים היא חלק מהבדיקה.

מתי לא ממתינים לתור הבא

רוב מה שמופיע השבוע נמצא בתחום המעצבן ולא בתחום המדאיג. עדיין, יש סימנים שלא נכון לתת להם לחכות, וגם לא כדאי להתלבט לגביהם מול מסך הטלפון בשתיים בלילה.

• דימום נרתיקי
• כאב בטן חזק או מתמשך
• חום גבוה
• כאב או צריבה במתן שתן
• הקאות שאינן מאפשרות לשתות

הרשימה אינה ממצה. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה מספקת להתקשר ולשאול, גם אם הוא לא מופיע כאן.