שבוע 38 להריון: לזהות שהלידה מתחילה

נתוני שבוע 38 במבט אחד

עשרים עד שלושים גרם ביום

העלייה במשקל בשלב הזה מהירה יחסית, בערך עשרים עד שלושים גרם ליום, וכמעט כולה שכבת שומן מתחת לעור. זה מה שממלא את הלחיים, מיישר את הקמטים בזרועות, ובעיקר יאפשר לתינוק לשמור על חום גוף אחרי הלידה, כשהסביבה כבר לא מחוממת עבורו. כל יום נוסף בפנים מוסיף לו רזרבה, וזו אחת הסיבות שלא ממהרים לזרז בלי סיבה.

רוב מערכות הגוף בשלות ומוכנות לחיים מחוץ לרחם. הכליות מסננות, מערכת העיכול ערוכה לקבל חלב, והכבד יודע לאגור. שני היוצאים מן הכלל הם המוח והריאות, שימשיכו להתפתח גם אחרי הלידה, לאורך חודשים ושנים.

הצפיפות משנה את אופי התנועות. פחות בעיטות חופשיות ויותר גלגולים, מתיחות ולחיצות איטיות שמורגשות מתחת לצלעות. מה שלא אמור להשתנות היא הכמות. כדאי להכיר את הדפוס היומי שלו, את השעות שבהן הוא ער ואת אלה שבהן הוא שוקט, כי תנועות שנעשות מעטות מהמוכר לך הן הדבר היחיד ברשימה הזו שמצדיק שיחה עוד היום.

הגוף מתחיל לתרגל את הלידה

ההתכווצויות נעשות תכופות וחזקות יותר, ובשלב מסוים כבר קשה להתעלם מהן. הגוף עושה עבודת הכנה אמיתית: צוואר הרחם מתרכך, מתקצר ומתחיל לזוז קדימה. גם התכווצויות שאינן פותחות אותו מקדמות את התהליך, ולכן אישה יכולה להגיע לבדיקה ולגלות פתיחה שהתחילה בלי שהרגישה בה כלל.

יש נשים שחוות בימים האלה דחף פתאומי לארגן ולנקות, לסדר מגירות ולשטוף דברים שאיש לא ביקש. אין לזה ערך רפואי והוא לא מנבא מתי תלדי, אבל הוא נפוץ מספיק כדי שיהיה לו שם. מה שכן, זה הזמן לא לעלות על סולמות ולא להזיז רהיטים לבד.

במקביל הבצקות מגיעות לשיא בסוף היום, השינה מקוטעת, והלחץ באגן יוצר תחושה שהתינוק עומד ליפול. הרמת רגליים, נעליים רחבות ושכיבה על צד שמאל מקלות על חלק מהנשים. נפיחות שמופיעה פתאום בפנים או בידיים אינה שייכת לרשימה הזו ומצריכה בדיקה.

מה מדווחות נשים בשבוע 38

כמעט כל מה שברשימה שייך לקטגוריה של לא נעים אבל תקין. ההבדל בשבוע הזה הוא שכל תסמין נבחן פעמיים, כי הוא עלול להיות ההתחלה, והבדיקה החוזרת הזו מתישה כמעט כמו התסמינים עצמם.

• צירים לא סדירים שמתגברים בערב ונרגעים במנוחה
• לחץ באגן וכאב בעצם הערווה בזמן הליכה
• בצקות בכפות הרגליים ובקרסוליים בסוף היום
• עייפות שלא נפתרת גם אחרי לילה סביר
• קושי למצוא תנוחה נוחה לשכיבה
• הפרשות נרתיקיות מרובות מהרגיל
• התכווצויות שמעירות משינה ונרגעות עד הבוקר

אוכל כשלא יודעים מתי זה מתחיל

הלידה היא מאמץ גופני ארוך, ואי אפשר לדעת מראש באיזו שעה הוא יתחיל. לכן העיקרון בשבוע הזה הוא לא להגיע רעבה ולא להגיע מלאה מדי. ארוחות קטנות ותכופות שומרות על רמת אנרגיה יציבה בלי להעמיס על קיבה שממילא נדחקה למעלה, וגם הצרבת מגיבה להן טוב יותר.

מה שכדאי שיהיה בצלחת זה פחמימה מורכבת עם חלבון: לחם מלא עם ביצה, אורז עם עדשים, יוגורט עם שיבולת שועל. הברזל נשאר רלוונטי עד הרגע האחרון, כי הלידה כרוכה באיבוד דם ומאגר תקין עוזר להתאוששות בשבועות שאחריה. שילוב של מקור לוויטמין C באותה ארוחה משפר את הספיגה מהמזון הצמחי.

שתייה עושה כאן עבודה כפולה. היא מונעת עצירות ושומרת על לחץ דם יציב, וגם מרגיעה חלק מהתכווצויות האזהרה, שנוטות להתגבר כשהגוף מיובש קלות. כמה לגימות לאורך היום עדיפות על כוסות גדולות בפעם אחת.

כשהצירים כבר מתחילים, עדיף אוכל קל ופשוט. אם ניתנה הנחיה לצום לקראת לידה יזומה או ניתוח, היא גוברת על הכול, וכדאי לקבל אותה מהצוות במדויק ולא להסתמך על מה שכתוב באינטרנט.

תנועה בין ציר לציר

הליכות קצרות עדיפות עכשיו על הליכה אחת ארוכה. עשרים דקות בקצב נוח, פעמיים ביום, נותנות את אותה תועלת בלי להשאיר אותך גמורה לשארית היום. אם באמצע ההליכה מופיעה התכווצות, עוצרים, נושמים וממשיכים.

זה גם הזמן לתרגל בפועל את מה שלמדת בהכנה ללידה. נשימה איטית שבה הנשיפה ארוכה מהשאיפה, ישיבה על כדור, הישענות קדימה על משענת של כיסא, ולחיצה של בן או בת הזוג על אזור העצה. תרגול בזמן צירי אזהרה הופך את כל זה לזמין כשזה יהיה נחוץ באמת.

מנוחה היא חלק מהתוכנית ולא ויתור עליה. שינה בשעות היום מותרת לגמרי, ובשבוע הזה היא לרוב הדרך היחידה להשלים את מה שהלילה לקח. אם ההליכה של הבוקר לקחה את כל האנרגיה של היום, זה סימן להוריד קצב ולא להתעקש.

האולטרסאונד האחרון לפני הלידה

בין שבוע 36 ל-38 נהוג לבצע אולטרסאונד שמעריך גדילה ומנח, ושבוע 38 הוא הקצה של החלון הזה. אם עוד לא עשית אותו, כדאי לסגור אותו עכשיו ולא להשאיר את הצוות בלי תמונה עדכנית לקראת הלידה.

שתי השאלות שהבדיקה עונה עליהן הן כמה התינוק שוקל בערך ובאיזה מנח הוא נמצא. הערכת המשקל אינה מדויקת לגרם ואינה אמורה להיות. המנח לעומת זאת משמעותי מאוד: אם הראש אינו למטה, זה השלב שבו הצוות מציג את האפשרויות ומחליטים יחד.

מעבר לזה המעקב קליני. בכל ביקור נמדדים לחץ דם ומשקל, נבדק חלבון בשתן, נשמע דופק העובר ונשאלת שאלה על תנועות. כדאי לוודא שתשובת בדיקת ה-GBS כבר נמצאת בתיק ההריון שיילקח לבית החולים.

מה שלא ממתין לתור הבא

ההבדל בין אי נוחות של סוף הריון לבין סימן שמצריך בדיקה הוא לרוב ברור כשעוצרים לרגע ומקשיבים. תנועות שהתמעטו, מים שיורדים או כאב ראש שאינו חולף אינם דברים שממתינים איתם.

• דימום נרתיקי
• כאב בטן חזק או מתמשך
• חום גבוה
• כאב או צריבה במתן שתן
• הקאות שאינן מאפשרות לשתות
• ירידה ניכרת בתנועות העובר
• כאב ראש חזק שאינו חולף, טשטוש ראייה או הבזקי אור
• נפיחות פתאומית בפנים, בידיים או ברגליים
• ירידת מים
• צירים סדירים לפני שבוע 37

הרשימה אינה ממצה. אם משהו מרגיש לא בסדר, זו סיבה מספקת להתקשר ולשאול, גם אם הוא לא מופיע כאן.